מכבי חיפה – המספרים של 2016/17

כל הנתונים והתרשימים בפוסט באדיבות חברת InStat Football

מכבי חיפה סיימה את העונה במקום ה-6 (המקום הכי נמוך שלה מאז 1989)
כבשה רק 34 שערים לפי החלוקה הבאה

  • 10 במהלך התקפות רגילות (כן, רק 10 שערי ליגה שהגיעו במהלך של התקפה מסודרת)
  • 7 במהלך התקפה מתפרצת
  • 4 במהלך קרן/מצב נייח
  • 4 ממהלך שני אחרי מצב נייח
  • 8 מפנדלים (בתרשים : כל הפנדלים העונה. דמארי הבקיע שער מכדור חוזר בפנדל אותו הוא החמיץ).פנדלים - 2016/17

מלך השערים הוא אלירן עטר עם 7 שערים. גילי ורמוט הוא השחקן שהיה מעורב בהכי הרבה התקפות שהובילו לשערים העונה. מי שבולט בהיעדרו משתי הרשימות זה קמיל ואצק.

ורמוט ועטר היו גם דומיננטים ביצירת מצבים ואיומים על השער.
סה"כ מכבי חיפה איימה 394 פעמים על שער היריבה, ועשתה את זה ב-38% דיוק (151 איומים למסגרת).

שחקן שאתם לא רואים ברשימה זה דקל קינן. לדקל העונה יש סה"כ 11 איומים לשער, 5 למסגרת, מהם כבש 4 שערים (כל השערים הגיעו במהלך של מצב נייח).

מכבי חיפה ייצרה 63 איומים לשער ו-8 שערים מ-247 מצבים נייחים או במהלך שקרה אחרי המצב הנייח.
נגד מכבי חיפה היו 256 מצבים נייחים/מהלך אחרי, הקבוצות היריבות תרגמו את זה ל-68 איומים ו-6 שערים.
המספר הנוסף – רק 5 איומים לשער מבעיטה חופשית ישירה, 0 שערים.

נקודת האור העונה זה גארי קגלמאכר. הוא שחקן שהביא מנהיגות, שקט ומשחק הגנה יציב לאורך העונה. למרות שהוא נכנס להרבה "מאבקים" במשחק (השחקן שנכנס להכי הרבה מאבקים הגנתיים בליגה), הוא אחד השחקנים ההוגנים בליגה. משחק ההגנה שלו חזק, אך רק על מנת לזכות בכדור, ולראייה כמות העבירות והצהובים הנמוכה שלו. (אם היחס של קגלמאכר הוא עבירה אחת על כל 3.6 תיקולים מוצלחים, לנטע יש עבירה אחת על כל 2.8 תיקולים מוצלחים, אצל סאן מנחם המספר הוא כבר 1.8 ואצל קמיל ואצק המספר יורד כבר ל-1.3).

למרות משחק ההגנה היציב של קגלמאכר,  נראה שבהתקפה חסר לו המהלך המפתיע, המהלך המהיר שיעזור בפריצת הגנות צפופות. הוא אמנם מאוד שקט עם הכדור, אבל בלי הרבה תנועה לעומק או דריבל שמביך הגנות. אם נעשה השוואה למספר הדריבלים המוצלחים עם שאר המגינים הימניים בפלייאוף העליון נראה שלקגלמאכר יש המספר הכי קטן של ניסיונות כדרור מוצלחים.
(בן ביטון – 2.2, קונטה – 1.5, אלי דסה – 1.2, דור אלו – 1.2, עותמאן – 1.3, גארי – 0.8).

מתחילת העונה יש הרגשה שאגף שמאל נראה רע הגנתית ומשם בדר"כ כלל מגיעות הצרות. אז אפשר להגיד שלפי המספרים יש הצדקה לתחושות. ניתן לראות את כמות ההתקפות שהקבוצות היריבות עושות דרך אגף שמאל (אגף ימין שלהן), והמספר היותר קריטי הוא 15 שערים שהגיעו כתוצאה מהתקפות דרך אגף ימין של היריבה (אם בהתקפה מסודרת או התקפה מתפרצת).
למרות הנתונים, לא הייתי מפיל את כל האשמה על המגן השמאלי. מכבי חיפה לא סימטרית התקפית, ואם גארי משחק לפעמים כמו קשר, אז המגן השמאלי מרווח את המגרש ומשחק גבוה. בהרבה מקרים הקישור האחורי והבלמים לא חיפו כמו שצריך כשהמגן השמאלי היה בהתקפה. רנה ניסה לפתור את זה עם הצבה של 2 מגינים שמאליים בחלק מהמשחקים (מוסה ומנחם), אבל לאחר עזיבת מריו מוסה בפגרת ינואר אגף שמאל נחלש הגנתית ולא זכה להרבה עזרה מהקישור (גילי ורמוט זה שחקן ההתקפה שנכנס להכי מעט מאבקים הגנתיים וכאשר הוא תופקד כקשר שמאלי זה יצר בעיות הגנתיות).

אל השער של מכבי חיפה נבעטו 438 איומים, 152 מהאיומים היו למסגרת. 41 מהאיומים הכניעו את השוערים (30 שערים ספג גלזר, 11 ספג לויטה).
גלזר – 115 איומים למסגרת מולו (4.4 למשחק), ספג 30 (1.2 למשחק), עצר 85 כדורים (3.3 למשחק) עם 35 הצלות (1.4 למשחק).
לויטה – 37 איומים למסגרת מולו (3.7), ספג 11 (1.1), עצר 26 כדורים (2.6) עם 13 הצלות (1.3).

עוד קצת מספרים (ממוצע למשחק):

  • החזקת כדור – 50%
  • זמן החזקה בכדור – 28:19 דקות
  • איומים לשער – 10.9
  • איומים למסגרת – 4.2
  • עבירות – 13
  • סחיטת עבירות – 10
  • מסירות – 490
  • מסירות מדויקות – 407
  • דיוק במסירות – 83%
  • מסירות מדויקות לתוך הרחבה – 14

המספרים בפלייאוף (ממוצע למשחק):
החזקת כדור – 47%
איומים לשער – 7.1
איומים למסגרת – 2
שערים – 0.4

החזקת כדור
הכי הרבה – ההפסד בדרבי (מחזור 22), המשחק האחרון של רנה – 43:54 (72% מהזמן)
הכי מעט – מחזור 1 – 16 דקות (32%)

עבירות
הכי הרבה – מחזור 2, סכנין חוץ – 19 עבירות
הכי מעט – בני יהודה (בית) – 4 עבירות

איומים לשער
הכי הרבה – נגד אשדוד משחק חוץ – 23 איומים (8 למסגרת). עוד משחק שבו הקבוצה שיחקה טוב בתקופת רנה אך לא ניצחה ולא הצליחה לייצר מומנטם חיובי.
הכי מעט – בתבוסה לב"ש – 3 איומים לשער בלי אף איום למסגרת

מסירות
הכי הרבה – ההפסד בדרבי – 711 מסירות (90% דיוק).
הכי מעט – בשני משחקים למכבי חיפה היו בדיוק 297 מסירות, בשני המשחקים האלה היא גם היתה הכי פחות מדויקת (74% דיוק). בשני המשחקים האלה היא איימה רק 6 פעמים על השער, ובשני המשחקים האלה היא ניצחה (מחזור 1 נגד הפועל ת"א ומחזור 7 נגד מכבי ת"א).

(אם למישהו יש בקשה לגבי נתון של שחקן או נתון ממשחק שיבקש בתגובות, ואם יש לי אותו אני אפרסם)

ניצחון משוער

אחד השינויים הגדולים במכבי חיפה מאז הקיץ האחרון (ויש לא מעט) הוא נושא ההדלפות. המועדון הירוק מינה מנכ"ל חדש השם לעצמו מטרה ברורה – הפסקת כל זליגה של תכנים מקצועיים וחברתיים ממתחם האימונים וחדר ההלבשה.
מהלך זה כמובן מכעיס את העיתונאים (התרגלו במשך שנים לקבל מידע על בסיס יום יומי גם מבכירים במערכת), ואצל חלקם אפילו מעלה את המוטיבציה כאשר הם רואים כ"הישג" הצלחה בניחוש ההרכב המשוער כיממה או שתיים לפני המשחק, אבל העיתונאים צריכים להבין שכל הדלפה, בעיקר מקצועית, פוגעת בקבוצה.
הרי אין באמת ערך עיתונאי לפרסם "הרכב משוער" או "מה נאמר באסיפה" חוץ מרכילות ומשחקי אגו בין כתב אחד למשנהו או בין כתב למועדון אותו הוא מסקר.
גם השחקנים צריכים להבין שכל הדלפה פוגעת בראש ובראשונה בהם ובסיכויי המועדון להתקדם.
הרי קבוצה לא מצליחה אומרת שחקנים לא מצליחים, ואחרי המאמן, הם בדר"כ הבאים לשלם ולהיות מוחלפים.
שינוי נוסף שקרה, קצת אחרי כניסתו של המנכ"ל החדש לתפקיד, הוא מינויו של מולנסטין שהגיע למכבי חיפה בתחילת אוגוסט, אך רק לאחר פגרת הנבחרת בספטמבר אפשר היה לראות טביעת אצבע של מאמן.
למונסטין יש הבאנקרים שלו, ולראיה 4 שחקני הקישור נטע לביא, ואצק, קהת וורמוט פותחים בהרכב מאז המחזור ה-3. עכשיו גם עטר נכנס לרשימה. השוני בדר"כ הוא בהצבה של השחקנים, ובתפקוד של השחקן הנוסף שאותו מולנסטין מצרף לקישור או להתקפה (תלוי ביריבה או בסוג המשחק שמתפתח).
המאמן ההולנדי מנסה להביא לכל משחק משהו שונה, שמתאים ליריבות, אך גם להשתמש בסגל שעומד לרשותו בצורה טובה. לפעמים זה מצליח, לפעמים זה לא.
מהמחזור ה-3, אלו הן הדקות בהן מכבי חיפה כבשה את השער הראשון שלה: 22,27,16,17,16 (המשחקים האלו הסתיימו ב-4 נצחונות ותיקו). המשותף ל-5 הפעמים הן שמולסטין שינה משהו, לפחות אחד, מקצועי בין משחק למשחק. פעם זה שינוי מוחלט של שיטת המשחק (המערך), פעם גיוון במשימות שמקבל כל שחקן ופעם שימוש בשחקני "ספסל" למשימות מיוחדות -הכל בהתאם ליריבה איתה הקבוצה מתמודדת.
נגד ב"ש ריאן פתח בצד בקישור הימני והיה שותף למהלך שהוביל לפנדל (ברק בכר החליף את המגן השמאלי שלו במהלך המשחק).
נגד מכבי פ"ת קהת שיחק לראשונה העונה צד שמאל של ההתקפה (הוא גם זה שכבש את השער).
נגד מכבי ת"א השער הראשון הגיע מכנף שמאל המתוגבר עם סאן מנחם.
נגד אשקלון רנה ניסה יהלום באמצע ושני חלוצים (פלט בישל את השער הראשון וכבש את השני), יובל נעים הגיב עם שני חילופים מהירים.
נגד כפ"ס רנה התחיל עם מערך 4-3-2-1, ועל ההפתעה והבעיות שגרם המערך המיוחד לכפר סבא הלא מוכנה ניגע בהמשך.
7 שערים הובקעו העונה בדקות 0-30 (47% מהשערים), עונה קודמת הובקעו סה"כ 13 שערים באותן דקות (29% מהשערים).

נגד כפ"ס רנה הגיע עם הפתעה, מערך 4-3-2-1:

%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9a_1

שני שחקנים רצים יותר מכל שחקן במכבי חיפה הנוכחית, בדרבי וגם במשחק נגד כפ"ס היו אלה קאמיל ואצק וסאן מנחם שסיימו ראשונים בקילומטראז' אותו שרפו על הדשא, אלו גם שני השחקנים שעושים המון ספרינטים, לכן לרנה היה קל להציב אותם בתפקיד הזה שבו הם אמורים גם לשמור באמצע וגם לרוץ לכיוון המגן היריבה. יחד עם הידיעה שכפ"ס אוהבת להניע כדור ושולחת את שחקני ההתקפה שלה למרכז הרחבה, הגיע רנה להחלטה לפתוח במערך הנ"ל – בלי שמירה צמודה על המגינים של כפ"ס, כאשר הדגש ניתן לאמצע צפוף.

לאחר 2-0 מימר עשה חילוף ושינה מערך:%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9a_2

הקבוצה שלו הצליחה להניע כדור יותר טוב, היתה מוכנה תמיד עם בלם שלישי לכניסות של קהת וורמוט, וגם הוציאה את התקפות המעבר בצורה יעילה דרך האגפים.

בתרשים אפשר לראות "היכן מכבי חיפה עצרה את התקפות כפ"ס" אם זה בחטיפה, השתלטות על כדור, חסימה או הרחקת כדור מהרחבה, ולראות את ההבדלים עד החילוף של מימר ומה שקרה אחריו (נקודה אדומה – עצירת התקפה ע"י עבירה) :

ולסיום נשאלת השאלה, באיזה מערך היה פותח שרון מימר אם היה יודע מה רנה מתכנן? מוזמנים לענות לבד, דבר אחד בטוח, הקבוצה שלו היתה באה מוכנה ומתורגלת הרבה יותר.

וזה כמובן, רק אחד ממחירי ההדלפות אותם התרגלנו לשלם במזומן כאוהדי מכבי חיפה.

מכבי פתח תקווה- הכר את היריבה

מכבי פתח התחילה את העונה עם מאמן חדש, ושיטת משחק חדשה.
בשלושת המשחקים האחרונים מכבי פ"ת פתחה עם אותו הרכב, בהם השיגה 3 ניצחונות ללא ספיגת שער, וככה המערך נראה הגנתית והתקפית:

המגינים במכבי פ"ת עומדים גבוה בהתקפה, שריד מהמערך הקודם של רב"ש. מה שנותן להם את החופש לצאת להתקפה אלו שני הקשרים האחוריים והבלמים שנשארים מאחור ומחפים עליהם.

שני השחקנים שמשפיעים על המשחק התקפית והגנתית, זה גידי קניוק ורומריו פירס
אפשר לראות בתרשימים את מפת הנגיעות שלהם מהמשחק נגד הפועל תל אביב (מחזור 3).
קניוק מאוד דינמי, עושה המון תנועה, בונה את המשחק ומסיים בבעיטה לשער כל כדור שהוא מקבל באזור הרחבה (נגד הפועל ת"א היו לו 6 איומים לשער, כולל מצב נייח, יותר משאר שחקני הקבוצה יחד)

לגבי פירס, אנחנו זוכרים אותו ממכבי חיפה, קשר אחורי אגרסיבי, מרגיש מאוד בנוח כשהוא משחק קרוב לבלמים, שם הוא עוזר להם, מלווה קשרים שנכנסים לרחבה, ומרחיק כדורים בצורה טובה.
החסרונות שלו זה שהוא מעדיף לא לגעת בכדור בהתקפה, מסירות לא מדויקות, הגנה קצת פחות טובה נגד התקפות מעבר.

יהיה מעניין לראות איך מכבי חיפה תתמודד מול מכבי פ"ת.
האם תמשיך עם אותו מערך מהמשחק נגד ב"ש ותמשיך להתקיף מצד ימין, שנראה הצד הפחות טוב הגנתית של פ"ת עם פסר וכליבאת.
או שרנה מכין לנו הפתעה והמערך 4-3-3 שנוסה בגביע הטוטו זה המערך שיעלה במשחק הערב (נטע אחורי, קמיל וקהת כקשרים 50-50). מערך שיועיל מבחינה הגנתית עם לחץ על קניוק וסגירת האזור ליד הרחבה לאיומים מרחוק, וגם מבחינה התקפית עם תנועה של קהת וואצק לצדדים ולעומק שתקשה על פירס.
עוד נקודות תורפה בהגנה הטובה של מכבי פ"ת זה כליבאת שבניגוד ללוי לפעמים מחפף עם השמירה על המגן, וכמובן צעירי, שפעולות ההגנה שהוא עושה לא מספיק טובות והוא גם לא השחקן הכי מהיר.

מבחינה הגנתית, חוץ מסגירות קווי המסירה למגינים, דקל יהיה חייב להוציא את ההגנה קדימה נגד הכדורים הארוכים מהבלמים לחלוץ (נתפסו 4 פעמים בנבדל מול הפועל ת"א).
נראה גם ששלישיית ההתקפה של מכבי פ"ת לא מסתדרת טוב עם אגרסיביות ואולי בגלל זה נראה הערב את אדמוביץ' במקום גל לוי.